יום שני, 2 בפברואר 2015

קריאה 755 - 851

755 - 851           11 נובמבר שנת בגיר סיעודי


755 ---> מריו מסתובב ברחבי בית הספר ומצלם חומר לסרט השנה. השעה היא תשע בערב. במגרש המרכזי עדין נמשך טורניר מהבוקר. מריו הולך לחדר של המנהל גרארד שטיט. שטיט ישן ברקע  מוסיקה של וגנר בקולי קולות. מריו מצלם אותו ישן ומחלון בית הספר. אחר כך הוא צועד במסדרונות. מצלם את הדלתות של חדרי התלמידים והתלמידות. פליסיטי צווייג עוברת עם מגבת לראשה, היא אומרת לו "אני לובשת מגבת" מריו, ממשיך לצלם אומר שהוא מבין והיא- פניה למצלמה מתעקשת "אני לובשת מגבת" ומסתלקת. לה-צ'ו מונט מראיין/מתראיין אצל מריו. סגנון הדיבור של מריו מאפשר הכול. לעיתים האנשים שמדברים איתו מתייחסים אליו כמפגר. הוא מצידו לא מתרגש מכלום ומקבל באהבה כל דבר שהם אומרים או עושים. צ'ו מנסה להעביר את דאגתו בקשר להל, לגבי החשד שהוא אולי נתפס וכו'. אחר כך הוא נכנס למשרד של אווריל, אמא שלו. נוחות היחסים בינם מורגשת. שניהם מוגדרים כאנשים הכי פחות מתביישים שיש.. אווריל עסוקה במשרד. הוא מכבה את המצלמה והיא לוקחת עוד סיגריה 

769 --->  מריו מוצא את הל מתחבא/מסתגר באחד מהחדרים הרבים באקדמיה. הל יומיים לא מעשן והמחשבות, הפחדים והאשמה על המצב שלו רצות לו במעגל לא נגמר. הוא לא מצליח להרדם. מריו מאוד תומך. הל, שלא דיבר ככל היומיים האחרונות מספר לו, ללא הבחנה ועם הרבה סתירות את התקווה והפחד שהוא ויתר המשתמשים יצליחו לצאת מהבדיקה. מסתבר שפמוליס הצליח לשכנע את מציג אוננטה לדחות את הבדיקה

774---> רמי, הסוכן הקנדי/שוויצרי מדבר עם נגמל מאלכוהול בבר. רמי, בתגובה לנגמל נואש בבדידותו. קתרין אהובתו גוססת. הוא מספר לנגמל על אהבתו לקתרין. מסתבר שהיא אשה-צמח שבמקום ראש מוברג לה כובע פח שסובלת ממחלה קשה מאוד בעמוד השדרה וגוססת בימים אלו. רמי מספר כיצד בעזרת אהבתה הוא הצליח לצאת מהדיכאון שהוא קיבל לאחר תאונת הדרכים עם רכבת שקטעה את רגליו (וכנראה פגעה בעוד אנשים). יש משהו פסיכי בפסקה הזאת. לא ברור בכלל מה רמי עושה שם, הוא לא במוסד גמילה? ומי זה האלמוני הזה. ובכלל יש משהו חולני בכוונה. משפיע מאוד

782---> הל ממשיך באובססיביות לשטוח בפני מריו את האופציות העומדות לו ולחברין לצאת בשלום מהפרשה



785 -   808  17 בנובמבר שנת בגיר סיעודי

- 787. בהעדרו של דון גייטלי, ג'ונט אפ עובדת חמשה לילות במשמרת החלומות. היא כותבת את דו"ח הלילה כשמגיע נער (הל) שלחלוטין לא נראה שייך למקום ודופק על דלת המוסד. הדלת פתוחה לכולם מחוץ לנציגי החוק אך הנער דופק בנימוס. הוא לא נראה כנציג משטרה וגם לא נראה מסומם אלא כמישהו מנומס שהתחנך במוסדות איכותיים. הל מבקש בדרך הכי עקיפה שיש מקום שיוכל לטפל בהתמכרות שלו. הוא מלא התנצלות על הטרחה שהוא מטריח אותה אך זהו המקום היחידי שהוא מכיר שיכול לספק לו כתובת לטפל בבעיה

הערה מס' 324 - פרק שלם של שלושה עמודים (אותיות דפוס קטנות) שנמצא בהערות בסוף. בכוונה לא קורא את ההערה

787 - 785 מולי נוטקין מתוודה בראיון עם ר. טיין, מנהל השירותים הלא מפורטים, על כל הידוע לה לגבי מאדאם פסיכוזיס, על מערכת יחסיה עם ג'י. או. אינקדנצה, במאי הסרט ובעליו של האקדמיה לטניס המנוח. היא מספרת על השתלשלות הענינים שהובילה לפציעתה החמורה של ג'ואל, מאדאם פסיכוזיס והסיבה שהיא עוטה צעיף על פניה. מסתבר שבביקור משפחתי עם אורין בבית הוריה הועלה לדיון מערכת היחסים עם האב. האם שעטה למרתף וכשכולם באו אחריה היא זרקה על האב אחת מהתמיסות הכימיות שהאבא התעסק איתם. אורין זז הצידה ומי שחטף את הכול היא הבת. האם התאבדה מספר חודשים לאחר מכן. מולי נוטקין מספרת גם על הקלטות. הוידוי שלה מופיע במקטעים של פסקאות [ ...that - ]

הערה מס' 332 - פרק נוסף של שלושה עמודים - בכוונה לא קורא

787 - 808 הל נוסע לפגישה של נגמלים שמתרחשת בבית מבודד בשכונה בפאתי בוסטון. יש פירוט מדוקדק של כל הרכבות שהוא צריך להחליף כדי להגיע. בפגישה הוא מזהה בן כיתה של אורין ששני הוריו נהרגו בתאונת דרכים. הפגישה קשה מאוד להל, הרבה דיבורים פסיכולוגיים שהוא וחבריו שונאים. הוא נשאר כי לא נעים לו לצאת וגם בגלל שהוא נתפס לדרמה הרגשית שקורית בחדר


809 - 845      0 {ייניאנגי משהו}

 - 827. דון גייטלי מאושפז ללא יכולת תנועה ודיבור בבית החולים סנט אליזבת'. חדר האשפוז שלו מהווה עלייה לרגל למטופלים, צוות ואנשים שקשורים לתהליך הגמילה שלו. הוא שונא את זה אבל אין לו ברירה. בנוסף, למרות שהוא מסרב לקחת חומר נרקוטי (וזוכה להערכה רבה בשל כך מהנגמלים לשעבר) מופיע לו שד/רוח רפאים WRAITH  ומנהל איתו דיאלוג חד כיווני. גייטלי צמא לדעת מה מצבו החוקי ואם  מחפשים אותו אך לא אף אחד מספק לו את המידע, כולם עסוקים בעיניניהם. הוא משחזר דמויות מעברו, הוריו- אביו האלים ואמו הכנועה

- 845. ג'ופרי דיי (אחד המכורים בא לבקר) ומעצבן את גייטלי. גייטלי מבין שהוא ועליה לרגל אליו הופכת לפופלארית. הוא חולם על הסיניות  (שלנץ חטף מהן את סלי הקניות) רוח הרפאים מטרידה אותו.  רוח הרפאים משתלטת על מוחו של גייטלי. גייטלי נאלץ להיזכר באבא שלו ובצורת ההתנהגות שלו לו ולאמא שלו


845 - 851       19 בנובמבר, שנת הבגיר הסיעודי

845-6 אני מקווה שאני מבין לא נכון את הפרק. אם כן הבנתי נכון הרי שמרתה מארגן טורניר בין קבוצת ילדים מקוויבק והאקדמיה לטניס. בדרך יש סערה והאוטובוס נאלץ לנסוע בדרך צדדית שעלולה להסתיים בהרס האוטובוס ומות נוסעיו

846- 851 גייטלי חולם על ג'ואל. הוא נזכר בשכנה שלו שנחשבה למשוגעת העיירה שנמצאה כשחבל תלוי על צווארה. הפעם האחרונה שהוא ראה אותה היה כשהיא עשתה לו במיוחד עוגה ליום ההולדת והביאה את העוגה למסיבה אצל אחד מילדי השכונה. כיוון שאמו של גייטלי לא היתה מסוגלת לארגן לו חגיגת יום הולדת, היו השכנים מצרפים אותו לחגיגה של ילדיהם. השכנים לא הכניסו את השכנה המשוגעת, לקחו ממנה את העוגה וזרקו אותה לפח כדי שהילדים לא יאכלו ממנה. הוא רוצה למות אבל ג'ואל אומרת לו לחכות

אין תגובות:

פרסום תגובה