יום שני, 30 במרץ 2015

קריאה 851 - 981 (סוף)


851 - 981       20 בנובמבר שנת הבגיר הסיעודי GAUDEAMUS IGITUR

[
De Brevitate Vitae" (Latin: "On the Shortness of Life"), more commonly known as "Gaudeamus Igitur" ("So Let Us Rejoice") or just "Gaudeamus", is a popular academic commercium song in many Western countries, mainly sung or performed at university graduation ceremonies. Despite its use as a formal graduation hymn, it is a jocular, light-hearted composition that pokes fun at university life. The song is thought to originate in a Latin manuscript from 1287. It is in the tradition of carpe diem ("seize the day") with its exhortations to enjoy life. It was known as a beer-drinking song in many ancient universities and is the official song of many schools, colleges, universities, institutions, student societies 
and is the official anthem of the International University Sports 
[

- 854  מסופר בגוף ראשון, הל משחזר את בוקר "יום תלות-הדדית" אחד מהבקרים הבודדים שבהם התלמידים משוחררים מתרגול. בכל זאת הל קם בחמש בבוקר מהמחבוא שאליו הוא נמלט כדי להקל על סערת רגשותיו. לצידו ישן מריו שכמובן ידע איפה למצוא את הל. יותר מאוחר אמור להתקיים טורניר בינ"ל, תצוגהעבור תורמים לאקדמיית הטניס, שמארגן הבית ספר. מזג האוויר גרוע ויכול להיות שהטורניר התבטל. בינתיים עוד לא הגיעו השחקנים מקנדה (אלו שהיו במכונית שנחטפה על ידי רמי  והוחלפו באנשים שלו). הל מרחיב על מהלך הטורניר המיועד, על פמוליס שנעלם והמזכירה האוטומאטית שאותה הוא ומריו מנתקים מהטלפון ובונים איזה סיפור מופרך מתורגם מהבזקי הנורה שלה

854 - 864  ג'ואל מבקרת את גייטלי. גייטלי מאוהב בה יותר ויותר. הוא מתחיל לקלוט את מצבו הגופני ומזהה את הצינוריות שיוצאות מפניו וגורמות לו לחוסר תחושה. הוא מתקשר עם ג'ואל בעזרת סימוני נשימות ויודע שהיא קולטת אותו. האהבה שמלבלבת בין שניהם הרבה בזכות אי יכולתם לתקשר מילולית, עוקפת את פצעי עברם.

865 – 876     הל מספר בגוף ראשון. הל יוצא ממחבואו בארבע בבוקר ונתקל בסטייצ׳ שראשו צמוד לחלון, מביט על השלג. הם מדברים על המזג אוויר, הטורניר שאמור להתחיל אם הקנדים לא יתקעו בסערה. להל מתברר שסטייצ׳ דבוק במצחו לחלון מספר שעות, מתבייש לקרוא לעזרה. הוא לא ממצליח להפריד והוא, לאחר אמעוררים התלמידים נגניחות הכאב


876 – 883     מתוך תמליל פגישה (שנדחתה בגלל מזג האוויר) בין רודני טיין האב- יועץ לבית הלבן וראש המחלקה לשרותים לא מפורטים, מורין הולי- אחראית בידור ילדים באינטרלייס, קרל בסטר יי - אחראי שיווק של אמצעי קליטה, הבן של טיין- עוזר במחלקה לשרותים לא מפורטים ותום וילס- פרסומאי. הפגישה עוסקת בהשלכות של הקלטת המפוברקת. כיצד להזהיר בלי ליצור פאניקה. הקבוצה בוחנת מספר אפשרויות פעולה. שילוב של אגרסיביות ותחכום

883 - 896     רופא פקיסטאני חייכני מנסה לשכנע את גייטלי לקחת תרופות שיכוך כאבים, מזהיר אותו (ואת הקרוקודייל שבא לביקור ויושב לצידו) מעליית הכאבים בשלב הזה של ההחלמה. הוא מנסה לשכנע אותו בסוגי משככים. כול משכך מכיל חומר אחד לפחות שגייטלי, בשלב מסוים בחייו היה מכור אליו. דמרול, החומר האחרון שהוא ממליץ (לפני שגייטלי בלית ברירה לופת אותו כדי להשתיקו, מפלט מהכאב שמתגבר ומייאושו, שהוא לא יוכל להחזיק מעמד וייעטר להמלצה) מזכיר לו את החומר שהוא לקח בתקופה שהוא שימש כעוזר לשני רמאים מתוחכמים מכורים כמובן. ההשפעה של הסמים על גייטלי היתה הפוכה משלהם. גייטלי היה הופך מבחור צוהל לזומבי מכונס בכורסא

896 - 902     הל חוזר דרך המסדרון לחדרו לבדוק הודעות מאורין, מה מצב הלשון של סטיץ' וה קורה עם מריו שעדין ישן במקום שהל התחבא. הוא נשכב על השטיח בחדר הצפייה  ללא תזוזה, מתעלם חניכי האקדמיה שבאים לשאול שאלות (האם מה שקורה בחוץ נחשב לסערה) ונותן למחשבותיו להציף אותו. הוא מבין שבבחירה בין ספורט לסמים הוא יהיה חייב לבחור בסמים הוא משחזר את מערכת היחסים וההיסטוריה הבעיתית של משפחתו עם אלכוהול. סבתא שלו מצד אמא נפטרה בגיל צעיר ואביה השיכור הביא כתחליף בחורה גמדה עם תינוק (צ'רלס, מנהל הבית ספר). חלק מהחריגות הגופנית של המשפחה, הגובה, הבעיות עם השיניים, הדיכאון והנטייה להתמכר (הוא הרי בטוח שהוא מכור, שזה יהיה נכון רק בעתיד, עדין לא עכשיו)  נובעות מההיסטוריה הגנטית הבעיתית של המשפחההוא בפעם הראשונה מבין שאחרי כל השנים שבהם התאמן וחיזק עצמו ותנועתו אנכית הוא הכי חזק כשהוא שוכב פרקדן. [עוד דמי- פרק נהדר אני מפטיר לתמתמ כשאני יוצא מחדר השינה]

902 -906    הפרק משרטט את ההידרדרות של גייטלי מהבטחה גדולה בפוטבול בילדותו לכשלון בתיכון ובחיים. פוטובול היה הדבר שהכי עניין את גייטלי והיה לו  גודל גוף, הרצון ללא האלימות הסתמית והמהירות.  הדבר הבולט שהיה לו הוא ראש עצום שיכל לספוג כל מכה ולשבור כל דבר. הוא היה אגדה בבית ספר היסודי. הבעיות התחילו בתיכון. מחד- קושי עצום בלימודים ומאידך היכרות עם אלכוהול וסמים. הההיכרות עם האלכוהול התחילה כשהוא וחבריו פותו לגזען לבן שתמורת תשומת לב היה משכר אותם בוודקה ובמיץ תפוזים ומשמיע להם תיאוריית עליונות הגזע (יומני טרנר) ומזימת שליטה ציונית על העולם. שם גם הוא הכיר חבר, טרנט קייט, ילד גאון שידע לזקק מרכיבים כימיים מכל מיני מוצרים וליצר כל מיני תחליפי סמים הרסניים (מתאקולוד) שהיו ממוטטים על המדרכה (מתנגש במדרכות היה הביטוי). עד השביעית הוא הצלליח לשמור על העמדת פנים, להתאמן במהלך היום ולקחת סמים רק מהערב. הבעיה היתה שהוא לא יכל להתרכז והועף זמנית ממבית ספר. ללא מסגרת הוא התדרדר לגמרי וכשהוא חזר לשנה האחרונה הוא היה מכור לכל מיני כדורים ואיבד כושר לגמרי. לא היה לו סיכוי לקבל מלגה ואז אמא שלו נלקחה לבית חולים ובעצם כבר לא היה לו כלום בעולם כנקודת מיקוד ונקודת יחוס מלבד שימוש בסמים

906 -911   הל שוכב על השטיח כשלחדר נכנס פמוליס ומתחיל לדבר איתו (פאמוליס, כמאריו, לעולם לא מוטרד שהל יחשוב רע עליו). הל נזכר בסרט האחרון שעשה אבא שלו "גברים יפים בחדרים פקחים" והבלאג שעשה סי.טי בהלוויה  של האב(לא מפורט מה היה). פאמוליס מנסה לגרור את הל לשיחה לגבי הדברים שצריך לעשות כדי לצאת מהברוך של בדיקת השתן. לראשונה בחיין הל מרגיש משועמם מפאמוליס..פריר מפריע להם לשיחה ושואל למה יש שארית בשר על החלון. פאמוליס לא אוהב שמפריעים לו. הל מסביר לפריר מה קרה לסטיץ'. פאמוליס והל מנהלים שיחה מאוד אירונית בינם, עוקפים את הדבר עצמו ומדברים על עצם השיחה שלהם (כמה פעמים דחקתי בך לדבר איתי בפרטיות שואל פאמוליס. התשובה היא לעיתים נדירות או לא בכלל. הל עונה שבטוח לא בימים האחרונים, מרמז לפאמוליס שמה שקורה איתו בימים האחרונים הוא הכי חשוב. הל מבקש מפאמוליס שיכניס את אחת מהקלטות, הקלטת של גברים יפים בחדרים פקחים" או "תינוקות של דיקטטורים" או "התכה טבעתית הוא חברי" ויכוון אותה לחמש דקות האחרונות. פאמוליס לא מצליח להבין מה השמות ועל מה הסרטים. הוא בוחר בקלטת תיעוד  מההלוייה. הל מספר לפאמוליס מה קרה לסי. טי בהלוויה. שחף היכה בו בכתף וכשהוא פער את פיו חפץ כלול גוף ( האם הציפור?) עף לו לפה הפעור והוא נחנק. האמא של הל צחקה הכי חזק מכול האנשים ואחרי זה הוא בוחר מהסרט "נופפו להת' לבירוקראט". בסרט, הכוכב האהוב על הימסלף' עומד לפני כיתה מקריא בקול מונטוני ובוכה בחרש. אף לא אחד מהתלמידים מתרגש מבכיו או שבכלל מאזין לו. הביקורת על סרטי הימסלף היתה שהעובדה שתמיד הקהל בסרטיו משועמם, מטומטם וללא מבין כלום ממה שקורה היא השלכה קלאסית פוגמת ברצינות המסר.

 911 -916      התדרדרותו של גייטלי לפשע היתה הדרגתית. מגיל 18 (סיום הבית ספר ואי ניסיון הצטרפות לקולג' ויתור על הכדורגל-הדבר היחידי שעניין אותו בחייו) עד 23 הוא עבד יחד עם בחור בשם פאקלמן כגובי חובות/מאיימים למנהל הימורים בשם וויטי סורקין. קהל לקוחותיו של וויטי היא נאמן וקבוע ועל פי רוב לא היה צריך אלימות רק תזכורת ובמקרה של פשיטת רגל להזכיר לפושט שקודם ישלם לוויטי סורקין ואחרי זה לשאר הנושים. העסק היה משפחתי למרות התדמית. לוויטי סורקין היתה מיגרנה חריפה והוא הרבה פעמים היה בטיפול ובבידוד. העסק התנהל למישרין. בדרך כלל מי שאיים ומכה ראשון היה פאקלמן, הוא גם היה אכזר ולכן מפחיד. גייטלי היה נכנס לתמונה בסוף . קשה היה לעצור את גייטלי משעה שנכנס לאלימות. ואז חזר לסיפור טרנט קייט שסולק ממפעל הכימיה שבו עבד. קייט התחיל לייצר לפאקלמן ופאקלמן הכיר לו את דילהאודיד, משכך כאבים ממשפחת האופיאטים.. קייט ופאקלמן התחילו לעקוץ אנשים בחוזי דירות. גייטטלי שימש רק כפרונט,כשהיה צריך להשכיר או לשכור דירה. מחדרו בבית החולים, מוצף כאב, גייטלי רואה בטלוויזיה כתבה על אורין,  הפונטר המעולה של מיאמי. משהו בסיפור המדהים של הבחור שלא נגע בפוטבול אלא רק בסוף התיכום הוא מראה הפוכה לגייטלי

916         פאמוליס מחביא או מוציא משהו שהחביא מאחורי פאנלים בתקרה. הוא מאוד קפדן ומדויק, מלחזיק בשיניו פנס ועובד 

916 -934     שיתוף הפעולה בין קייט, פאקלמן וגייטלי עובד כה טוב שגייטלי לא יודע בכלל שפאקלמן גונב מוויטי סורקין. דווקא טעות גדולה שעושה המזכירה של וויטי סורקין בזמן שהוא נמצא בבית חולים היא שגורמת לפאקלמן להיתפס. בנו של אחד מהרופאים של סורקין, מהמר כרוני קטן שפאקלמן מנהל איתו חשבונאות כפולה, מבצע הימור על תוצאת משחק . המזכירה טועה בהימור ובסכום כך שיוצא, שעם תום המשחק המהר לכאורה  זכה במאה אלף דולר למרות שהמהמר לא יודע שהרוויח וחושב שהפסיד. פאקלמן מודע לסיפור ולוקח את הכסף לעצמו. אחר כך במקום לברוח הוא פשוט רוכש גבעה של דילהאודיד ומתחיל להזריק לעצמו. גייטלי מצטרף אליו כי זאת הדרך היחידה שנשארה לו פתוחה לנסות לשמור על פאקלמן משטויות. כמובן שזה בלתי אפשרי. ככול שהם יותר גומרים לעצמם את המוח ואת הגוף כל מה שפאקלמן אומר הוא "זה שקר אחד גדול" הוא אומר את המשפט בתגובה להכול. תחילה הם עוד מכניסים אמ אנד אמים וחטיפים אך לאט לאט הם לא מסוגלים לזוז לשום מקום. ברגע שנדמה להם שהשפעת הסם יורדת, נגמר הלהט הם מזריקים שוב. גייטלי והוא משתינים בשכיבה מרוב שהם לא מסוגלים לקום. הם נמצאים בדירת פאר שהם מבצעים בה עוקץ. יחד איתם מתגוררת חברה של גייטלי (מכורה לאלכוהול ושתיה עד שנופלת בפאבים. גברים מחולקים אצלה לשניים: אלו שמנצלים את שכרותה והג'נטלמנים כמו גייטלי שבהם היא ישר מתאהבת. לעומת התנהגותה חסרת המעצורים עם שתייה, בסקס היא  לגמרי פאסיבית בסקס. היא  חיה בסוג של עולם כפול, שבו היא גברת דרומית מפנקת ואלגנטית שמתחילה לשתות מהבוקר . בשלב מסוים אחרי שהיא חוזרת מהעבודה ורוצה להכנס לדירה הם לא מסוגלים לקום ולפתוח לה את הדלת. כשטרנט קייט בא לקחת ציוד מהדירה ונעלם במהירות, גייטלי יודע שסורקין עלה על השטות של פנקלמן ויש עליו גזר דין.. בבית החולים גייטלי מגלה את החרדה התמידית זאתי שתמיד היתה אצלו עוד מינקות. לחרדה יש לבוש פיסי. הוא נזכר בחתול שאביו החורג הכנסי למרסק הזבל

934              אשה מאוד גבוה אוחזת במרפקה של ג'ואל ואמרת לה שהיא בסכנה גדולה מאוד. ג'ואל שואלת- משהו חדש? 


934 -938        פאקלמן וגייטלי לא מפסיקים להזריק ולצלול.  גייטלי, לעומת פאקלמן בדרך כלל לא עושה הילולולת סמים מתחרע עד הסוף אבל פאקלמן לוקח אותו איתו. גייטי, בגלל פעמון האינטרקום שלא מפסיק לצלצל מצליח לקום לכיוון המטב ונופל על השיש.


938 -941        ראיון עם ג'ואל על הימסף', סרטיו, דרך עבודתו ומערכת יחסיו עם העולם. יש רק את התשובות שלה לא את השאלות. כמו ג'אופארדי, את השאלות צריך להסיק.


941 - 958        מקריות מבחילה גורמת לכך שבחדרם המשותף של מריו והל, מריו וקייל דמפסי קוייל גם צופים בסרטים של הימסלף. . הסרט שהם צופים בו היתה מלודרמה בשם "שותף לדבר עבירה" עם קוסגרוב וואט,  שחקן שמעולם לא השתתף אחר כך בעוד פרויקט. מריו טוען שהל נראה עצוב. הל מתקשה להכחיש. מריו מספר את החדשות על אורתו סטיץ', מסתבר שאחרי שהתנתק מהחלון הוא עטף את ראשו בנייר ועכשיו הניר נדבק לו לבשר. מריו מספר להל מה שקייל דמפסי קול ראה (ומתבייש לספר) ששוב הוזזה המיטה בחדר של קוייל (יכול להיות שמדובר בחדר ששם מסתיר  פאמוליס את הסחורה). קוסגרוב וואט משחק גבר הומו זקן שפוגש נער בלונדי עני ויפה תואר בתחנת אוטובוס ומזמין אותו לביתו. בבית, מבקש הנער מהזקן להשתמש בקונדום והזקן נעלב. הזקן מכין עונש/מלכודת לנער ושם בקונדום סכיו גילוח, כך שמהר מאוד עם תחילת הזיון, החדירה של הזקן הופכת להיות מסע נקמה ושפיכת דם (מריו טוען שהל מתקשה להזדהות עם הרגשות וכשחושבים כמה רגשות יש בסיפור של הסכין בתחת ועדין לא פותחים בתי קפה כמוהו) בכל אופן, הזקן מתעלל בנער. בסוף הנער, שמסתבר שהוא חולה איידס אנוש מתחיל לבכות, לא מכאב אלא בגלל שהזקן הפך אותו לרוצח בעל כורחו, והזקן ימות מאיידס (947)

יש מצב שלא הולך לכתוב על זה, למה? אין לי מושג בטח דכדוכי

958 


958- 960


960- 964 20 נובמבר שנת בגיר סיעודי מיד לפני תצוגת ההתרמה GAUDEAMUS IGITUR (הבה נתענג)

971-972

972 -981

NOTES

יום שני, 2 בפברואר 2015

קריאה 755 - 851

755 - 851           11 נובמבר שנת בגיר סיעודי


755 ---> מריו מסתובב ברחבי בית הספר ומצלם חומר לסרט השנה. השעה היא תשע בערב. במגרש המרכזי עדין נמשך טורניר מהבוקר. מריו הולך לחדר של המנהל גרארד שטיט. שטיט ישן ברקע  מוסיקה של וגנר בקולי קולות. מריו מצלם אותו ישן ומחלון בית הספר. אחר כך הוא צועד במסדרונות. מצלם את הדלתות של חדרי התלמידים והתלמידות. פליסיטי צווייג עוברת עם מגבת לראשה, היא אומרת לו "אני לובשת מגבת" מריו, ממשיך לצלם אומר שהוא מבין והיא- פניה למצלמה מתעקשת "אני לובשת מגבת" ומסתלקת. לה-צ'ו מונט מראיין/מתראיין אצל מריו. סגנון הדיבור של מריו מאפשר הכול. לעיתים האנשים שמדברים איתו מתייחסים אליו כמפגר. הוא מצידו לא מתרגש מכלום ומקבל באהבה כל דבר שהם אומרים או עושים. צ'ו מנסה להעביר את דאגתו בקשר להל, לגבי החשד שהוא אולי נתפס וכו'. אחר כך הוא נכנס למשרד של אווריל, אמא שלו. נוחות היחסים בינם מורגשת. שניהם מוגדרים כאנשים הכי פחות מתביישים שיש.. אווריל עסוקה במשרד. הוא מכבה את המצלמה והיא לוקחת עוד סיגריה 

769 --->  מריו מוצא את הל מתחבא/מסתגר באחד מהחדרים הרבים באקדמיה. הל יומיים לא מעשן והמחשבות, הפחדים והאשמה על המצב שלו רצות לו במעגל לא נגמר. הוא לא מצליח להרדם. מריו מאוד תומך. הל, שלא דיבר ככל היומיים האחרונות מספר לו, ללא הבחנה ועם הרבה סתירות את התקווה והפחד שהוא ויתר המשתמשים יצליחו לצאת מהבדיקה. מסתבר שפמוליס הצליח לשכנע את מציג אוננטה לדחות את הבדיקה

774---> רמי, הסוכן הקנדי/שוויצרי מדבר עם נגמל מאלכוהול בבר. רמי, בתגובה לנגמל נואש בבדידותו. קתרין אהובתו גוססת. הוא מספר לנגמל על אהבתו לקתרין. מסתבר שהיא אשה-צמח שבמקום ראש מוברג לה כובע פח שסובלת ממחלה קשה מאוד בעמוד השדרה וגוססת בימים אלו. רמי מספר כיצד בעזרת אהבתה הוא הצליח לצאת מהדיכאון שהוא קיבל לאחר תאונת הדרכים עם רכבת שקטעה את רגליו (וכנראה פגעה בעוד אנשים). יש משהו פסיכי בפסקה הזאת. לא ברור בכלל מה רמי עושה שם, הוא לא במוסד גמילה? ומי זה האלמוני הזה. ובכלל יש משהו חולני בכוונה. משפיע מאוד

782---> הל ממשיך באובססיביות לשטוח בפני מריו את האופציות העומדות לו ולחברין לצאת בשלום מהפרשה



785 -   808  17 בנובמבר שנת בגיר סיעודי

- 787. בהעדרו של דון גייטלי, ג'ונט אפ עובדת חמשה לילות במשמרת החלומות. היא כותבת את דו"ח הלילה כשמגיע נער (הל) שלחלוטין לא נראה שייך למקום ודופק על דלת המוסד. הדלת פתוחה לכולם מחוץ לנציגי החוק אך הנער דופק בנימוס. הוא לא נראה כנציג משטרה וגם לא נראה מסומם אלא כמישהו מנומס שהתחנך במוסדות איכותיים. הל מבקש בדרך הכי עקיפה שיש מקום שיוכל לטפל בהתמכרות שלו. הוא מלא התנצלות על הטרחה שהוא מטריח אותה אך זהו המקום היחידי שהוא מכיר שיכול לספק לו כתובת לטפל בבעיה

הערה מס' 324 - פרק שלם של שלושה עמודים (אותיות דפוס קטנות) שנמצא בהערות בסוף. בכוונה לא קורא את ההערה

787 - 785 מולי נוטקין מתוודה בראיון עם ר. טיין, מנהל השירותים הלא מפורטים, על כל הידוע לה לגבי מאדאם פסיכוזיס, על מערכת יחסיה עם ג'י. או. אינקדנצה, במאי הסרט ובעליו של האקדמיה לטניס המנוח. היא מספרת על השתלשלות הענינים שהובילה לפציעתה החמורה של ג'ואל, מאדאם פסיכוזיס והסיבה שהיא עוטה צעיף על פניה. מסתבר שבביקור משפחתי עם אורין בבית הוריה הועלה לדיון מערכת היחסים עם האב. האם שעטה למרתף וכשכולם באו אחריה היא זרקה על האב אחת מהתמיסות הכימיות שהאבא התעסק איתם. אורין זז הצידה ומי שחטף את הכול היא הבת. האם התאבדה מספר חודשים לאחר מכן. מולי נוטקין מספרת גם על הקלטות. הוידוי שלה מופיע במקטעים של פסקאות [ ...that - ]

הערה מס' 332 - פרק נוסף של שלושה עמודים - בכוונה לא קורא

787 - 808 הל נוסע לפגישה של נגמלים שמתרחשת בבית מבודד בשכונה בפאתי בוסטון. יש פירוט מדוקדק של כל הרכבות שהוא צריך להחליף כדי להגיע. בפגישה הוא מזהה בן כיתה של אורין ששני הוריו נהרגו בתאונת דרכים. הפגישה קשה מאוד להל, הרבה דיבורים פסיכולוגיים שהוא וחבריו שונאים. הוא נשאר כי לא נעים לו לצאת וגם בגלל שהוא נתפס לדרמה הרגשית שקורית בחדר


809 - 845      0 {ייניאנגי משהו}

 - 827. דון גייטלי מאושפז ללא יכולת תנועה ודיבור בבית החולים סנט אליזבת'. חדר האשפוז שלו מהווה עלייה לרגל למטופלים, צוות ואנשים שקשורים לתהליך הגמילה שלו. הוא שונא את זה אבל אין לו ברירה. בנוסף, למרות שהוא מסרב לקחת חומר נרקוטי (וזוכה להערכה רבה בשל כך מהנגמלים לשעבר) מופיע לו שד/רוח רפאים WRAITH  ומנהל איתו דיאלוג חד כיווני. גייטלי צמא לדעת מה מצבו החוקי ואם  מחפשים אותו אך לא אף אחד מספק לו את המידע, כולם עסוקים בעיניניהם. הוא משחזר דמויות מעברו, הוריו- אביו האלים ואמו הכנועה

- 845. ג'ופרי דיי (אחד המכורים בא לבקר) ומעצבן את גייטלי. גייטלי מבין שהוא ועליה לרגל אליו הופכת לפופלארית. הוא חולם על הסיניות  (שלנץ חטף מהן את סלי הקניות) רוח הרפאים מטרידה אותו.  רוח הרפאים משתלטת על מוחו של גייטלי. גייטלי נאלץ להיזכר באבא שלו ובצורת ההתנהגות שלו לו ולאמא שלו


845 - 851       19 בנובמבר, שנת הבגיר הסיעודי

845-6 אני מקווה שאני מבין לא נכון את הפרק. אם כן הבנתי נכון הרי שמרתה מארגן טורניר בין קבוצת ילדים מקוויבק והאקדמיה לטניס. בדרך יש סערה והאוטובוס נאלץ לנסוע בדרך צדדית שעלולה להסתיים בהרס האוטובוס ומות נוסעיו

846- 851 גייטלי חולם על ג'ואל. הוא נזכר בשכנה שלו שנחשבה למשוגעת העיירה שנמצאה כשחבל תלוי על צווארה. הפעם האחרונה שהוא ראה אותה היה כשהיא עשתה לו במיוחד עוגה ליום ההולדת והביאה את העוגה למסיבה אצל אחד מילדי השכונה. כיוון שאמו של גייטלי לא היתה מסוגלת לארגן לו חגיגת יום הולדת, היו השכנים מצרפים אותו לחגיגה של ילדיהם. השכנים לא הכניסו את השכנה המשוגעת, לקחו ממנה את העוגה וזרקו אותה לפח כדי שהילדים לא יאכלו ממנה. הוא רוצה למות אבל ג'ואל אומרת לו לחכות